תפקיד המטפל - טיפול באמנות

תפקיד המטפל ע"פ הגישה הפנומנולוגית

הטיפול הפנומנולוגי נתפס כמפגש ייחודי בין מטפל ספציפי למטופל ספציפי ולכן כל מפגש הוא ייחודי ושונה מכל מפגש אחר . המטפל לפי הגישה הפנומנולוגית  עוזר למטופל לחפש אחר משמעות חייו, מנסה לעזור לו לחוות את עצמו כאותנטי, שולט ואחראי לחוויות חיו. המטפל מנסה לשקף למטופל את  חווית עולמו הפנימית ברמה הפיזית, רגשית ,חברתית ורוחנית. למטפל הפנומנולוגי אין צורך באבחון (המתבסס על הנחה של קיום אמיתות אובייקטיביות של הנפש), ההיסטוריה האישית של המטופל תהיה מובנת למטפל שהרי היא באה לידי ביטוי באינטראקציה של "כאן ועכשיו" והיא סובייקטיבית במילא.

המטפל צריך לנסות להיות פתוח ומעורב ככל האפשר בחוויה הסובייקטיבית של המטופל , להישאר בכאן ועכשיו ופחות בתיאוריות נורמטיבית והשלכתן על המטופל, לעודד את המטופל להסתכלות לא שיפוטית על חיו ולהגיע למודעות עצמית ביחס לחיו, להעריך מחדש את הבנותיו, השקפותיו , אמונותיו ולחפש אחר תפיסות ואמונות חדשות לחייו ולחוש אותנטי ומחובר לעצמו יתר. המטפל מגרה את המטופל לחקירה עצמית, להשגת שליטה על חייו , לחופש בחירה ואחריות על בחירותיו. כל זה מתוך אמפטיה , ניטרליות וחוסר שיפוטיות.    כמו כן לכבד את החופש של המטופל לחיות את חייו בדרך בה הוא בוחר.
המטפל הפנומנולוגי שם דגש על הכוחות הטמונים במטופל, על היש (לעומת גישות אחרות המדגישות את החוסר והקושי) המטפל הפנומנולוגי מאמין: בכוחות  של המטופל, ביכולת של המטופל לעשות שינוי ולבחור מתוך מודעות וחופש פנימי.
המטפול הפנומנולוגי לא עוסק בהעברה והעברה נגדית אלא רואה בהעברה חלק מהאינטראקציה הטבעית של האדם עם הסובב אותו. כלומר : סך כל חוויותיו של המטופל באות לידי ביטוי במפגש עימו, (כשלם הגדול מסכום חלקיו). המטפל הפנומנולוגי מנסה לגלות את המשמעויות של תופעות ניצפות.
חדר הטיפולים צריך להיות חמים ואישי, לפי הגישה הפנומנולוגית הוא לא צריך להיות אנונימי כפי שנהוג בגישה הפסיכואנליטית מכיוון שהמטפל אינו לוח ריק לשם השלכות אלא סובייקט, המפגש הטיפולי הוא בין שני אנשים וסובייקטיבים, תפיסה זאת יוצאת מתוך הגישה ההומניסטית והאינטרסובייקטיבית.